מאיו בגדים יפים בע"מ נ' תקוה ואח'

החלטה

1.התובעת בתיק זה, (להלן גם: "המשיבה") הגישה כנגד הנתבעת, (להלן גם "המבקשת"), כתב תביעה בו טענה, כי המבקשת ביצעה גזל סודות מסחריים במסגרת עבודתה אצל המשיבה ותבעה במסגרת זו פיצוי כספי בסך של 400,000 ₪. כתב התביעה הוגש כנגד המבקשת וכנגד נתבעת נוספת אשר בהכרעה קודמת של בית דין זה נמחקה התביעה כנגדה.

2.המבקשת הגישה בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית. טענתה המרכזית של המבקשת הנה, כי בין הצדדים לתובענה התקיימו יחסי שותפות ולא יחסי עובד ומעביד ועל כן, אין לבית דין זה סמכות עניינית לדון בכתב התביעה.

3.לטענת המשיבה אין לדחות את התובענה על הסף שכן המבקשת הודתה בכתב ההגנה, כי לצד יחסי השותפות התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים.

4.בכתב התביעה נטען, כי המבקשת הייתה בתקופה הרלוונטית הן שותפה של המשיבה והן מנהלת שכירה שהועסקה בחנות בגדים ברמת השרון ובכובעה כשכירה, התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים.

כן נטען, כי המבקשת ביצעה כלפי המשיבה פעילות עסקית המהווה תחרות בלתי הוגנת בעסקיה של המשיבה, תוך שימוש בסודות מסחריים של המשיבה אשר גרמו לנזקים כבדים ביותר.

5.בכתב ההגנה הודתה המבקשת בקיומן של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, (ראה סעיף 7 לכתב ההגנה), אך כפרה בכל הטענות שהועלה כנגדה לעניין גזל סודות מסחריים.

6.לאחר שקילת טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי אין לדחות את התובענה על הסף.

הלכה פסוקה היא כי בית הדין יימנע, ככלל, מדחיית תובענה על הסף, בטרם תינתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה לפרוש בפני בית הדין את טענותיהם, להביא ראיותיהם ולשמוע עדיהם. בית הדין יעשה שימוש בסמכותו לסלק תובענה על הסף במשנה זהירות ובמקרים חריגים בלבד, בהם יוכח מעל לכל ספק, כבר בשלב מקדמי זה, כי התובענה חסרת יסוד משפטי ו/או עובדתי באופן שאין לה על מה לסמוך, כך שאף אם יוכיח התובע כל טענותיו הנטענות בכתב התביעה לא יהא בכך כדי להקנות לו את הסעד המבוקש.

מעיון בכתבי הטענות המונחים בפניי, כמו גם במסמכים שהוגשו מטעם הצדדים, עולה כי אין עסקינן במקרה חריג כאמור, המצדיק סילוק התובענה על הסף.

7.סעיף 24 (א) (1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 קובע מפורשות כי, לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד.

לפיכך, הסמכות הייחודית והבלעדית לדון בשאלה אם בין התובע לבין הנתבעים ו/או מי מהם התקיימו יחסי עובד ומעביד אם לאו נתונה בידי בית הדין לעבודה ובידיו בלבד.

היות ומדובר בטענה בדבר אי-קיום יחסי עבודה כאמור, אזי טענה זו דינה להתברר במסגרת הדיון בתובענה לגופה, ואין מקום להכריע בה כלאחר יד בשלב מקדמי זה, בטרם שמיעת הוכחות וראיות הצדדים, כשהסמכות הייחודית והבלעדית לדון בשאלה אם נתקיימו בין בעלי הדין ו/או מי מהם יחסי עובד ומעביד אם לאו נתונה בידי בית-דין זה.

8.אשר על כן, הבקשה לסילוק התובענה על הסף נדחית.

המבקשת תשא בהוצאות המשיבה ובשכ"ט ב"כ בגין הגשת הבקשה בסך כולל של 1500 ₪.

9.הצדדים יודיעו לבית הדין מהו פרק הזמן הנחוץ להם לצורך שמיעת עדויות בתיק , זאת תוך 14 יום מקבלת החלטה זו ובעקבות הודעתם תינתן החלטה הגשת תצהירים ומועד הוכחות.

עיון 20.5.13.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ג, (02 מאי 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: